חוסן מנטלי בעולם המודרני/עמיר מנחם

נובמבר 18, 2019

בעשור האחרון, ישנה עלייה ניכרת במודעות לחשיבותם של החוסן והעמידות הנפשית. ארגון ״חמש אצבעות״ חוקר את הנושא לעומקו, מתוך הבנה שבניית האופי ופיתוח החוסן, זהו צורך מהותי בעידן המודרני ליצירת אורח חיים בריא, מאוזן ובעל ערך בקרב בני נוער וכלל האוכלוסייה.

הארגון פיתח שיטה מעשית שמטרתה העיקרית בנייה והעצמה של החוסן והמסוגלות העצמית. השיטה, אשר מועברת דרך מגוון של תכנים מתבססת על חיבור בין שלושה מרכיבים השזורים זה בזה:

  1. פעילות גופנית המייצרת חוויה פסיכופיזיולוגית (חיבור בין הגוף לנפש)
  2. מאמן המהווה מודל (מורה דרך)
  3. קבוצה המייצרת שייכות (סביבה מקדמת)

תכליתה של שיטה זו ושל ארגון ״חמש אצבעות״, היא הנחלת ערכים ודרכם לפתח דור מנהיגים השואף למצוינות ודרך ארץ. הארגון, כחלק מהליך ההתפתחות שלו, הבין כי על מנת לממש מטרה זו, יש לחנך את בני הנוער לביטחון עצמי ומסוגלות פנימית גבוהה ואלו יהוו עבורם בסיס להתמודד בצורה מיטבית עם המציאות המודרנית ויעניקו להם את האומץ לפעול ולהוביל בכל מסגרת בה ימצאו.

כחלק מתהליך המחקר שהארגון מקדם בשנים האחרונות, יזמנו סמינר המתמקד בנושא החוסן והעמידות הנפשית כאשר מטרתו של הסמינר הייתה לחשוף את החניכים והשותפים לדרך לעומק של תכנים וגישות שהשגרה והפעילות השוטפת אינה מאפשרת.

מאמן המהווה מודל הוא חלק מהותי מהשיטה לפיתוח חוסן מנטלי. 

הסמינר נערך בבית ברל ב-15-16 בנובמבר 2019 ולקחו בו חלק כ-250 משתתפים, אשר הגיעו מכל הארץ ומכל קצוות האוכלוסייה. אלו, במשך יממה שלמה בחנו לעומק את המושג חוסן מנטלי, חשיבותו והמשמעויות שלו. בתוך כך קיימו דיונים, שמעו הרצאות וביצעו אימונים פיזיים-מנטליים.

הסמינר החל בתדריך פתיחה אשר הגדיר את המטרות, הציפיות והנהלים ליממה הקרובה. בהמשך התקיימו דיונים בקבוצות קטנות בנושא מהות החוסן הנפשי. בנוסף, שמעו המשתתפים הרצאה של קצין בכיר בשייטת 13 שדן במושג חוסן מנטלי מהזווית הצבאית. כמו כן, לקחו חלק בהרצאתו של דן ולנסי, פסיכולוג ספורט ומאמן מנטלי בכיר, שעסק במושג חוסן בתחום של ספורט הישגי וחשף את השיטה שפיתח למימוש הפוטנציאל. את הסמינר סיכם עמיר מנחם (מייסד הארגון) שהציג תובנות מרכזיות כפי שעלו ביממה האחרונה, חיבר את התכנים והרעיונות לחזון הארגון וכן פירט כיצד לממש את רעיונות אלו, הלכה למעשה, בחיי היום יום.

בסיכום זה, נשתף תובנות ורעיונות שעלו במהלך הסמינר:

פרט חשוב שעלה במהלך הסמינר ומנחה את הארגון באופן כולל.

חוסן מנטלי כמו כל היבט מהותי בחיינו, הוא לא דבר שנבנה דרך הרצאה, סמינר או אימון. אלה דברים שמתפתחים ונבנים על בסיס עבודה ארוכה אשר יוצרת הרגלים ויסודות שאת התוצר רואים בתהליך ארוך טווח. סמינר מסוג כזה – תפקידו לפתוח את הראש, לעורר מחשבה, להיחשף לדמויות ותכנים אשר יוצרים תובנות ומחשבות על בסיס ניסיון אישי ומחקר עמוק.

 

עיקר התובנות שעלו בסמינר

החשיבות לחוסן – מה מביא לחשיבות של חוסן נפשי בעידן המודרני?

יש לא מעט סיבות בהקשר לחשיבות החוסן בתקופה הנוכחית. בחרנו להתמקד בסיבה המרכזית שהיא בעלת מידת ההשפעה הרחבה ביותר מזווית ראייתנו. המהפכה הטכנולוגית, או כמו שאנחנו נוהגים לקורא לה: היחסים בין האדם לטכנולוגיה. כחברה מודרנית, אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הטכנולוגית המהירה בהיסטוריה – למהפכה הזאת יש השלכות מהותיות על ההיבט הנפשי. על הדרך בה האדם מתמודד עם מציאות חייו. ניתן לתאר את המהפכה הטכנולוגית המשפיעה על מציאות חיינו כעסקת חליפין. הטכנולוגיה נותנת לנו המון ובמקביל גם לוקחת.

העולם נמצא בעיצומו של תהליך הכולל התייעלות, התעצמות, התפכחות, התקדמות ברמת שירותים, ידע, זמינות, מודעות ועוד. הרוב נגיש יותר, נוח יותר, קל יותר. מהצד השני התהליך הזה מביא לקצב שינויים שלאדם קשה להכיל ולעקל. הקצב המסחרר של ההתפתחות ושל השינויים מייצר לאדם אורך חיים של תחלופה מהירה, של חוסר ודאות, של אי יציבות ותחושת חוסר ביטחון ושליטה על דברים בסיסיים שבעבר היו פשוטים וברורים.

גורם נוסף, הוא התעצמותו והשתלטותו של העולם החומרי שמונע ומבוסס על התייחסות לעטיפה, לנראות ולחיצוניות של דברים בחיינו.

כל אלו, יוצרים מורכבויות שהאדם מעולם לא התמודד איתן בעבר וניתן לתאר את העידן הנוכחי כעידן המאופיין במשבר של ביטחון עצמי, של עיסוק אובססיבי באגו, של קושי בדחיית סיפוקים, של חוסר בקשר בין אישי ובעצם של החיבור של האדם לעצמו. חוקרים רבים, מתארים את התקופה במושג – ״משבר בריאות הנפש״.

ניתן לתת עוד דוגמאות והיבטים רבים בנושא (לא נכנסנו להיבט הפיזי-בריאותי שמשפיע רבות על הפער בחוסן וביטחון עצמי), אבל התובנה המרכזית, שלחוסן, לעמידות הנפשית, לערך העצמי של האדם – יש חשיבות עליונה ואם נאמן את החוסן והשריר המנטלי שלנו, נוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים העכשוויים וגם עם אלה שצפויים לבוא.

הגדרות לחוסן – מה מאפיין אנשים בעלי חוסן, בעלי עמידות נפשית?

  • הביטחון העצמי להתמודד עם סיטואציות פשוטות ומורכבות – אדם בעל חוסן נפשי גבוה זה אדם שיש לו ביטחון עצמי עמוק המגיע מבפנים ומאפשר לו לסמוך על עצמו ולהיות מוכן ועמיד מול כל סיטוצאיה שיפגוש. 
  • אדם אשר סך המשאבים (הכוחות/היכולות) העומדים ברשותו גדול מסך הלחצים והדרישות העומדים בפניו – אדם אשר התכונות והיכולות שיש בו גוברים על הקשיים, האתגרים והדרישות שהוא פוגש בחייו. כלומר האופי שלו, היכולת הנפשית שלו מנצחת בהתמודדות עם הקשיים והאתגרים הפוגשים אותו.
  • היכולת לייצר גרף עלייה מכל סיטואציה – גישה של ווינר. כל סיטואציה מהווה עבורי הזדמנות לצמיחה.
  • תהליך הסתגלות למצבים שונים וחדשים שהולך ומתגבר עם הניסיון וההיכרות האמיתית עם עצמי – אדם בעל יכולת הסתגלות גבוהה, כלומר אדם אשר פוגש מצבים משתנים ויש לו את הניסיון, הכלים והביטחון להסתגל אליהם.
  • תחושת מסוגלות (להיות מוכן מנטלית – להיות מוכן למה שאתה לא מוכן) – האמונה שלי בעצמי, היכולת שלי לסמוך על היכולות שלי מייצרת תחושה פנימית שאין אתגר שאני לא מוכן אליו ואוכל להתגבר עליו.
  • אי תלות ספציפית – אדם בעל חוסן לא תלוי בגורם אחד. אדם בעל עמידות נפשית יודע שיש לו מגוון של כלים ועמודי תווך שעליהם יכול לסמוך בסיטואציות משתנות ואתגרי החיים.
  • היכולת לסמוך על עצמי – אדם שחווה, שהתמודד, שראה, שניסה יצר לעצמו יסודות של תחושת מסוגלות עצמית. כלומר אני יודע מי אני, אני מכיר את עצמי ואני יכול לשער כיצד אתמודד עם סיטואציות משתנות שחלקן פשוטות וחלקן מורכבות בתנאים של חוסר ודאות.

    הפעילות הגופנית היא כלי חשוב בחיזוק המסוגלות העצמית של כל אדם.

     

גורמי חוסן שעלו בסמינר – מה מביא לפיתוח וחיזוק של החוסן?

  • אימון וחיזוק של השריר החשוב ביותר – שריר הרצון. הבסיס לכל הוא רצון. רצון נובע כשיש חוסר מסוים. כשהכל קל לי, כשהכל מגיע לי, כשהכל ניתן לי ללא מאמץ, אני לא מרגיש חוסר במשהו ואין שום רצון. אנחנו נדרשים בחוסר מסוים בחיינו בשביל לפתח רעב, בשביל לפתח שאיפה בשביל ליצור רצון. כשבבסיסנו אנחנו רוצים משהו, אנחנו מוכנים לעשות בשבילו משהו ומעצם תהליך העשייה, נבנה תהליך החוסן.
  • הרגלים ויסודות – חוסן זה היבט שאימון משפר בצורה דרסטית. ברגע שאתה מתחיל להתאמן על דבר מסוים, אתה תראה תוצאות במהרה. תפתח הרגלים שמחזקים את האמונה בעצמך.
  • ״נוח לי במצבים לא נוחים״ – אחת הדרכים לפתח חוסן, היא בסיטואציות לא נוחות, במקומות לא מוכרים. עצם הבחירה להעז ולנסות היא הדרך לבניית החוסן. חוסן נבנה ומתפתח באזורים הפחות מוכרים ונוחים לנו.
  • ״לחיות בגישה של להתחיל ולא בגישה של לסיים״ – לפתח גישת חיים שמחפשת את ההרפתקה, את ההפתעה, את ההתחלה מבלי לחשוש ממה שיהיה ובלי לחכות שזה יהיה כבר יהיה מאחורי (עצם הדרך והתהליך היא המטרה)
  • מיקוד שליטה פנימית – היכולת של אדם לנטרל את עצמו מסביבתו בלחץ ובזמני שגרה, ולפעול על פי שיקול דעות ותבונה המגיעים על בסיס שליטה בחיים שלי, כלומר על בסיס היכולת הפנימית שלי לבטוח בעצמי.
  • התמודדות אקטיבית מול התמודדות פסיבית – אנשים המאופיינים ברמת חוסן גבוהה, הם כאלה המתמודדים עם סיטואציות באופן אקטיבי (פועלים ומייצרים פתרונות) ולא מחכים שמשהו יקרה ודברים יסתדרו מעצמם. 
  • שייכות – להיות חלק ממשהו שהוא לא רק אני (קבוצה, קהילה, חברה מסוימת). כאשר אני חלק מקבוצה הפועלת בגישה כזאת, אני נדבק לאטמוספירה וחווה את השינוי.
  • עשה לך מורה – בחר לעצמך אדם שמהווה כמודל. תיעזר בו, תשתמש בתבונה שלו ותראה בו כמראה.
  • פרופורציה – היכולת שלי לזכור, היכולת שלי להעריך, היכולת שלי לא להתרגל למה שיש ברשותי. אדם שזוכר מאיפה בא ומה עשה, לא מתרגל בקלות למצב חדש ולשינוי שקורה בחייו. הפרספקטיבה והיכולת לראות תמונה רחבה יותר, מהווה בסיס איתן של חוסן בחיינו.
  • לקיחת אחריות – עצם לקיחת האחריות והכניסה לזירה לא סטרילית מתוך הבחירה ליזום ולהתמודד, מייצרת תהליך של בניית חוסן ועמידות נפשית. אדם שלוקח אחריות מבין שזה דורש, מבין שזה מורכב, מבין שיש ערך למילה ולמעשים שלו.
  • חוק ה-5 דקות – להקדיש 5 דקות ביום לחשבון נפש, לתחקור עצמי. זה הזמן לתשומת הלב, לעוררות האמפתיה, להכרת התודה על עצם הבחירה שלי לנסות ולהיות נוכח.
  • צניעות – חלק משמעותי בחוסן המנטלי הוא הענווה, הידיעה הברורה שעל אף שאני יודע הרבה, אינני יודע הכל. בסופו של דבר, ביטחון עצמי וחוסן מנטלי הוא נחלתם של אלו המבינים שכל יום וכל רגע הוא הזדמנות ללמידה והתפתחות

    השייכות לקבוצה מפתחת את המסוגלות ונותנת השראה בתהליך פיתוח החוסן הנפשי. 

לסיכום:

אנו מצויים בתחילת הדרך בכל הקשור לבנייה ופיתוח של החוסן והעמידות נפשית אל מול האתגרים המודרניים. ״משבר בריאות הנפש״ אינו רק מושג, ואלו שעיסוקם המרכזי הוא השיח עם האוכלוסייה ובני הנוער, החווים וחשים את אתגרי חייהם, יכולים להעיד עד כמה הוא מדויק ומתבטא ללא הרף. עבורנו מדובר בעניין מדאיג ומבלי להוות נביאי זעם, אם לא נעשה דבר בעניין, נראה כי המצב רק יחמיר.

 

בכל זאת, נסיים בנימה אופטימית – אם נבחן ונלמד מן העבר, ניווכח כי המודעות לנושא מסוים מהווה את יריית הפתיחה לקראת מתן מענה ופתרונות אליו. כך גם במקרה זה, המודעות לאתגרים שמציבה בפנינו המודרניזציה הולכת וגדלה. הדבר מתחיל מגופים ואנשים פרטיים אשר מעבירים את המסר ובכך מגבירים את המודעות אליו, באמונה שזה יחלחל ויגיע לכלל האוכלוסייה. כאמור, ככל שהמודעות תגבר כך נוכל לחזות בפתרונות ודרכי פעולה ממשיים לסוגיה. בסופו של דבר, השאיפה הינה לתת מענה אמיתי לבעיה תוך הגברת המודעות אליה בקרב הורים, מחנכים, מורים וכל אדם בר השפעה.

הרצאת הסיכום של עמיר מנחם מתוך סמינר החוסן