נתונים ותובנות מתקופת הקורונה

אפריל 17, 2020

חזרה הדרגתית לשגרת פעילות של מסגרות חינוכיות וגופים ספורטיביים 

בשנה האחרונה, ארגון חמש אצבעות והחוג לקידום בריאות באוניברסיטת ת"א מקיימים הליך מחקר אקדמי.

מטרת המחקר – להבין את ההשפעות של מתודת חמש אצבעות על הבריאות הנפשית ואורח חיים אקטיבי של בני נוער מול האתגרים המודרניים.

בחודש האחרון, מאז תחילתו של משבר הקורונה, המחקר מתמקד בהשפעות הבריאותיות-נפשיות מול המציאות החדשה הפוקדת את כולנו. המחקר עדיין בתחילתו ומסקנות ממנו יגיעו בהמשך, אך על בסיס הפעילות השוטפת שלנו מול מאות בני נוער בחודש האחרון, וניסיוננו ליצור מקסימום שגרה עבור בני נוער, נשתף מספר תובנות. 

הבסיס לכל התובנות שלנו, מתחיל בשאלה – מהם המרכיבים שמשפיעים על הבריאות הנפשית שלנו?

זו שאלה מאוד כללית ורחבה, אך כדי לפשט אותה, נדרש להבין שכל דבר שאנחנו עושים משפיע על המצב הנפשי שלנו. הרגלי החיים שלנו משפיעים על החשיבה שלנו, על המזג שלנו, על הגישה שלנו, על הדרך בה אנחנו פועלים ולמעשה חיים. הרגלי החיים הם תוצר של מה שאנחנו עושים מהרגע בו אנחנו קמים בבוקר עד הרגע בו הולכים לישון ומכאן אנחנו יכולים להבין שלכל פעולה ומעשה שלנו, יש משמעות לבריאותנו הפיזית והנפשית.

על מנת למקד, בחרנו מרכיבי מפתח שלכל אחד מהם יש משקל רב על המצב הפיזיולוגי והפסיכולוגי שלנו וחיברנו את השפעות משבר הקורונה:

  1. תזונה – סוג האוכל שאנחנו אוכלים בדגש על הכמויות שלו, הוא אחד מהמרכיבים המשפיעים ביותר על אורח חיינו ועל מצבנו הנפשי. עיקר האנשים בישראל ובני הנוער בפרט, אוכלים יותר מאז תחילת משבר הקורונה. בנוסף לעלייה בכמות האוכל, המזון שאנחנו צורכים בתקופה הזאת גם פחות בריא מבדרך כלל (חטיפים, ממתקים). בנוסף, הארוחות של רוב בני הנוער לא מסודרות, לא מוגדרות, מה שמשפיע על החוסר שגרה הכוללת.

להלן כמה ממצאים בולטים מתוך מחקר של מכון ברוקדייל על אוכלוסיית ישראל בהקשר התזונה:

  • מחצית מן המשיבים אוכלים עם בני הבית בתדירות גבוהה מהרגיל.
  • 56% מן המשיבים ציינו כי חל שינוי בכמות האוכל שהם אוכלים: 43% ציינו כי הם אוכלים יותר מן הרגיל, ו-13% השיבו כי הם אוכלים פחות. 43% מן המשיבים ציינו כי הם אוכלים חטיפים ו/או ממתקים יותר מהרגיל.
  • 56% מן המשיבים שיש להם ילדים בני פחות מ-18 שגרים איתם בבית ציינו כי כמות האוכל שהילדים אוכלים היא גדולה מהרגיל (25% – הרבה יותר מהרגיל), 64% ציינו שכמות החטיפים ו/או הממתקים שהילדים אוכלים היא גדולה מהרגיל (27% – הרבה יותר מהרגיל).

    2. שינה – מרכיב השינה, משפיע רבות על איכות חיינו. השינה שלנו היא מכלול של כמות השעות, רצף ויציבות השינה, ניתוק ממסכים והפרעות רקע, ארוחה אחרונה שאכלנו וכמובן המחשבות שלנו לפני שנרדמים. נושא השינה כמרכיב משפיע ומהותי על בריאותנו הנפשית, הוא אחד המרכיבים שמרגע תחילת המשבר, עברו את התפנית הגדולה ביותר בקרב בני נוער. רבים מבני הנוער מאז תחילת משבר הקורונה ישנים בשעות הפוכות בין היום ללילה, מסכי הטלוויזיה והטלפון פועלים ללא הפסקה וגבולות, ונוסף על כך שבני נוער רבים הולכים לישון לאחר ארוחה כבדה בשעות לא סבירות שגם פוגעת באיכות השינה שלנו. השינה מהווה את אחד ממרכיבי היסוד לאורח חיים נכון, יציב, ודאי, מסודר. השינה כמו מרכיבים רבים בחיינו, מהווה כגורם מהותי בהקשר של שגרה תקינה ויציבה. שגרה תקינה מעידה רבות על בריאותנו הנפשית.

 להלן ממצא בולט מתוך מחקר של מכון ברוקדייל על אוכלוסיית ישראל בהקשר השינה:

  • 41% מן המשיבים דיווחו כי הם ישנים יותר שעות מהרגיל. 33% ציינו כי איכות השינה שלהם טובה פחות מהרגיל.
  1. פעילות גופנית – מרכיב מהותי אשר מקבל ביקורת על הפער והמצב הלקוי של הנוער בישראל עוד הרבה לפני משבר הקורונה. המודעות להשפעות הפעילות הגופנית על בריאותנו הנפשית עדיין רחוקה מסדר היום התודעתי של מערכת החינוך והציבור בישראל (מבלי להיכנס למענה הפרקטי שנמצא במקום עוד יותר נמוך).נפש בריאה בגוף בריא, זה הרבה מעבר למנטרה חשובה, ומאז תחילת המשבר חלה ירידה משמעותית בביצוע פעילות גופנית בקרב בני נוער. כדי שנבין, מדובר בגרף ירידה ממצב שהיה מתחת לכל ביקורת עוד לפני תחילת משבר הקורונה. כך שכל אחד מאיתנו, מבלי להיות מומחה בנושא החשיבות של פעילות גופנית, יכול להסיק כמה המצב משפיע לשלילה.החוסן הנפשי הנמוך, החרדות, הדימוי העצמי ועוד מרכיבים רבים בעולם הבריאות הנפשית, מושפעים רבות מאי ביצוע פעילות גופנית וחוסר ההיכרות של בני הנוער עם הגוף שלהם ועם היכולות הפיזיולוגיות.

להלן ממצאים בולטים מתוך מחקר של מכון ברוקדייל על אוכלוסיית ישראל בהקשר הפעילות הגופנית:

  • 60% מן המשיבים דיווחו על ירידה במשך ובתדירות של הפעילות הגופנית שלהם, ו-57% דיווחו על ירידה בעצימות של הפעילות הגופנית שלהם.
  • מקרב המשיבים שיש להם ילדים בני פחות מ-18 שגרים איתם בבית, 65% ציינו כי המשך והתדירות של הפעילות הגופנית של ילדיהם היא פחות מן הרגיל, ו-61% דיווחו על ירידה בעצימות של הפעילות הגופנית של הילדים.
  1. איכות העיסוק והיותנו חלק מקבוצה או מסגרת – איכות הפנאי שלנו, רמת התכנים אליהם אנחנו נחשפים במהלך היום-יום והשייכות שלנו לקהילה/קבוצה או מסגרת מהווים גם הם, מרכיבי מפתח במצב של בריאותנו הנפשית. אורח חיינו מושפע רבות מרמת התוכן והחומרים אליהם אנו נחשפים (על אחת וכמה וכמה בקרב אוכלוסיה צעירה) בשילוב האנשים אשר מקיפים אותנו ומשפיעים עלינו דרך המסגרות השונות של חיינו. התקופה הממושכת בבתים, מרחיקה אותנו מכל מסגרת או קבוצה שאליה אנחנו שייכים מלבד משפחתנו המצומצמת, ובמקביל רמת התכנים והחומרים אליהם אנו נחשפים תלויים פחות בגורם מקצועי ומוסמך והבחירה הבלעדית עוברת לידיים שלנו.

כמובן שלדבר זה יש גם יתרונות, אך בקרב בני נוער הבחירה לרוב עוברת לצפייה ממושכת בטלוויזיה, למשחקים במחשב וגלישה ללא גבול ברשתות חברתיות מול המסכים. ניתן להסיק מה רמת התוכן ומה ההשפעות שלה. נוסיף לכך את תחושת הבדידות אשר מתעצמת בעקבות הריחוק מכל מסגרת, קבוצה או קהילת שייכות שיש לבני נוער בשגרת חיים רגילה אשר מהווה איזון וקרקע יציבה בחיים של רובם. 

להלן ממצאים בולטים מתוך מחקר של מכון ברוקדייל על אוכלוסיית ישראל בהקשר רמת התוכן וחיבור למסגרת:

  • 68% מן המשיבים מבלים מול מסכים במשך זמן רב יותר מן הרגיל, לצורכי עבודה, לימודים או פנאי. בנוגע לילדיהם, 76% ממי שיש להם ילדים בני פחות מ-18 שגרים איתם בבית דיווחו על עלייה במספר השעות שבהן הילדים מבלים מול מסכים.
  • 47% דיווחו כי הם חשים דכדוך, דיכאון או חוסר תקווה יותר מן הרגיל. 51% מן המשיבים דיווחו כי הם חשים בדידות לעיתים קרובות או לפעמים, לעומת 19% המדווחים על כך בזמן שגרה. כמו כן, שאלנו את המשיבים לו היו במשבר או במצוקה, אם יש אנשים שעל עזרתם הם יכולים לסמוך. 79% ציינו כי יש להם על מי לסמוך לעומת 96% שמציינים כך בזמן שגרה.

סיכום:

  • השיח הציבורי מתמקד כרגע במה שברור ומורגש בשגרת החיים המורכבת.
  • ההתמודדות עם הנגיף, הסיטואציה הכלכלית וחזרה הדרגתית לשגרה של חלק מהמשק.
  • ההשפעות הנפשיות שיגיעו בהמשך (בדגש על בני נוער), יתקיימו מתחת לפני השטח וההתמודדות איתן לטווח הארוך תהיה הרבה יותר מורכבת.
  • חזרה הדרגתית של עולמות החינוך, החברה, התרבות והספורט מחייבת וגם אפשרית.